פסקי דין נבחרים
עש”א (ב”ש) 24132-07-12 בן הרוש נ’ בנק דיסקונט בע”מ ואח’
מדובר בהליכי כינוס נכסים שננקטו כנגד המערערת וכנגד וחייב, שהינו הגרוש שלה.
המערערת טענה כנגד הליכי כינוס הנכסים. לשיטת המערערת נישואיה עם החייב עלו על שרטון והסתיימו בגירושין, ובתמורה לויתורה על דמי מזונות קיבלה את זכויות החייב בדירה בהסכם שאושר על ידי בית הדין הרבני.
המערערת טענה עוד, כי רשם ההוצאה לפועל טעה משהתעלם מהשיהוי בפעולות כונס הנכסים למעלה מעשור, שיהוי אשר לטענתה הוביל לתפיחת החוב.
המערערת הגילה עוד וטענה, כי שגה רשם ההוצאה לפועל שקבע שהדיור החלוף יחושב לתקופה של 36 חודשים בדמי שכירות חודשיים של 1,900 ₪ לדירת 3 חדרים.
על החלטת רשם ההוצאה לפועל להורות על פינוי ומכירת דירתה וקביעת שווי סידור חלוף, הוגש הערעור.
בית המשפט של ערעור קבע, כי ההסכם בין המערערת לחייב אינו מחייב את הצד השלישי שלא היה צד להם ובפרט שהסכם הגירושין נחתם במועד המאוחר להטלת העיקולים.
בעניין הסידור החלוף קבע בית המשפט, כי בנסיבות ההרכב המשפחתי מתוכם שני ילדים בגירים הקביעה לסידור חלוף בדירה של 3 חדרים הינה מתבקשת.
הואיל והמערערת בעצמה העידה, כי שכירות באזור הינה בסך של 2,000 ₪ כאשר בנה משלם 1,700 ₪, הרי בדין נפסק לה תשלום של 1,900 ₪.
סוף דבר- הערעור נדחה.
עו”ד מיכאל בן-יאיר ייצג בדיון את אחד מנושי החייב.
https://www.nevo.co.il/psika_html/shalom/SH-12-07-24132-724.htm
ע”ר (ת”א) 15539-06-13 גבאי נ’ בנק אוצר החייל בע”מ
רשם בית המשפט דחה את בקשתו הל המערער לביטול פסק הדין שניתן כנגדו.
המערער ערער על החלטת רשם בית המשפט בטענה, כי לא קיבל לידיו, לא את כתב התביעה ולא את פסק הדין.
בית המשפט של ערעור קבע, כי יש לראות במערער כמי שמכוח “כלל הידיעה” ידע על התביעה ועל פסק הדין שניתן כנגדו.
דוקטרינת “עקרון הידיעה” הוכרה בפסיקה במקרים בהם ברור כי הנתבע היה מודע לפסק הדין שניתן כנגדו, גם אם כתב התביעה ופסק הדין לא הומצאו לו על פי הקבוע בתקנות סדר הדין האזרחי, ובחר להתעלם מקיומם זמן ממושך כאשר התובע הסתמך על פסק הדין ופעל לגבייתו.
בית המשפט קבע, כי יש בעקרון הידיעה כדי להוות השתק ומניעות מהנתבע, לטעון כי לא הומצא לו פסק הדין מקום שהתובע כבר החל בגביית פסק הדין דרך ביצוע פעולות שאף הן היו בידיעתו של המערער.
לפיכך, בית המשפט דחה את ערעורו של המערער על החלטת רשם בית המשפט והותיר את פסק הדין שניתן כנגד המערער על כנו.
עו”ד מיכאל בן-יאיר ייצג את הנושה בהליך בערעור.
https://www.nevo.co.il/psika_html/shalom/SH-13-06-15539-767.htm
ה”פ (ת”א) 19779-09-13 כהן נ’ קומפיו דיל בע”מ ואח’
בבית המשפט המחוזי נדונה השאלה למי נתונה הסמכות העניינית לדיון בתובענה למחיקת עיקולים – האם לבית משפט השלום או שמא לבית המשפט המחוזי.
בית המשפט המחוזי קבע, כי עיקול במקרקעין אינו מקנה למעקל זכויות בנכס שעוקל, שכן, העיקול כשלעצמו אינו “מקרקעין” כהגדרתו והתביעה למחיקת העיקולים אינה בגדר “תביעה הנוגעת למקרקעין”.
לפיכך נקבע, כי הסמכות העניינית בתביעה להסרת או למחיקת עיקול במקרקעין צריכה להיקבע לפי שווי החוב שבגינו נרשם העיקול. מאחר שבהליך שהתקיים בבית המשפט המחוזי שווי כל העיקולים לא חצה את רף ה- 2.5 מיליון ₪ (גבול סמכותו העניינית של בית משפט השלום) בית המשפט המוסמך לדון במחיקת העיקולים הוא בית משפט השלום.
על שום כך, העביר בית המשפט המחוזי את הדיון לבית משפט השלום.
עו”ד מיכאל בן-יאיר ייצג בדיון את אחד מנושי החייב.
https://www.nevo.co.il/psika_html/mechozi/ME-13-09-19779-9.htm
ה”ט (משפחה כפר סבא) 1818-01-12 פלונית נ’ פלוני
האישה הגישה כנגד הבעל בקשה למתן צו הגנה בבית המשפט לענייני משפחה במסגרתו טענה כי הבעל איים עליה והטריד אותה, השפיל וקילל ואף צירפה שיחת טלפון שהוקלטה על ידה.
הבעל טען כי לא היתה כל אלימות או איום ממשי והשיחה שנערכה בין האישה לבעל תוכננה על ידי האישה על מנת להוציא אותו מהבית. בנוסף, בסוף השיחה שהוצגה לבית המשפט, נשמעה שיחה נוספת שהאישה אומרת לאדם נוסף שהיא הצליחה להקליט את הבעל.
בית המשפט קיבל את טענות הבעל וקבע כי הדברים שנאמרו בשיחה נעשו תוך התגרות בבעל ואין לראות כל סכנה באמירות אלה ובוודאי שעולה הרושם הברור כי מדברים שנאמרו לאדם הנוסף כי מטרת השיחה היתה להכשיל את הבעל ולהקליט אותו כבסיס להוצאות מהבית.
סוף דבר, בית המשפט קיבל את עמדת הבעל.
עו”ד לירון ישראלי בן יאיר הינה חלק מעו”ד אשר ייצגו את הבעל בתיק.
https://www.nevo.co.il/psika_html/mishpaha/SM-12-01-1818-HK.htm
תמש (ב”ש) 16771/99 י.מ נ’ ר.ח.כ
בשם התובע הוגשה תביעה כספית ע”ס של כ- 3 מיליון ₪ ותביעה לסעד הצהרתי. התובע היה קטין עת אביו זכה בלוטו בסכום של כמיליון שקלים. לאחר זכייתו, הכספים הועברו לחשבונות של אחיו ואחיותיו. לאחר מכן מונה אחד מאחיו לאפוטרופוס על האב בשל מחלת נפש בה לקה עד לפטירתו. התובע לא היה בקשר עם משפחת אביו והם הסתירו את קיומו בבקשתם לצו קיום ירושה.
לאחר שבגר הגיש התובע תביעה לפיה, אחיו ואחיותיו של אביו המנוח ניצלו את חולשתו וגזלו ממנו את כספי הזכייה וכספים שהיו לו בחשבונות הבנק, דירה שרכש ועוד ועל פי חוק הירושה התובע בהיותו בן של האב זכאי לקבלת כל הרכוש הנ”ל.
בית המשפט קיבל את התביעה וקבע כי התביעה לא התיישנה מאחר והתובע היה קטין ורק לאחר שגילה את העובדות יכל להוציא את צו הירושה.
בנוסף, העברות הכספים נעשו מספר ימים לפני שאביו המנוח הוכרז כפסול דין ונכון כי ההכרזה אינה למפרע אולם, גם הפסיקה הכירה שגם אם אדם טרם הוכרז כפסול דין, עלול להימצא במצב בו יכולתו השכלית מונעת ממנו לגבש גמירות דעת. פעולת העברת הכספים נבחנת על פי הכללים הרגילים של העדר גמירות דעת או פגמים ברצון על סמך מצב רפואי נכון לאותו מועד העברת הכספים וכפי שעלה מהמסמכים הרפואיים עלה כי המנוח לא יכל לגבש גמירות דעת ביחס להעברת הכספים לאחיו ואחיותיו.
לבסוף קבע בית המשפט כי על הנתבעים להשיב לידי התובע את כל הכספים שנטלו בצירוף ריבית והצמדה מיום שלקחו ועד התשלום בפועל.
עו”ד לירון ישראלי בן יאיר הינה חלק מעו”ד אשר ייצגו את הבעל בתיק.
https://www.nevo.co.il/psika_html/mishpaha/SM-99-16771-11.htm
ה”פ 52742-03-12 בן חיים נ’ בן-חיים ואח’
גרושתו של החייב הגישה תביעה לסעד הצהרתי לקבוע, כי כל המיטלטלין המצויים בדירה בה היא מתגוררת שייכים לה בלבד.
לטענתה, היא והחייב גרושים משנת 2006 ואינם מתגוררים יחד משנת 2003. עוד טענה הגרושה, כי היא עזבה את הארץ לצרפת ושבה בשלהי 2011.
לטענתה הגרושה, עם חזרתה ארצה שכרה את הדירה בה מצויים המיטלטלין והיא משמשת למגוריה ומגורי ילדיה.
במסגרת ניהול ההליך התברר, כי משכיר הדירה בה מתגוררת הגרושה הינו קרוב משפחתו של החייב וככל הנראה מדובר באביו. עוד עלה, כי ככל הנראה הבעלים של הדירה הינו החייב בעצמו.
לאחר שמיעת הראיות התברר, כי החייב מתגורר יחד גרושתו באותה הדירה. עוד עלה, כי לא צורפו קבלות בדבר רכישת המיטלטלין לשם הוכחת בעלותה של הגרושה בהם.
בית המשפט קבע, כי גרסתה של הגרושה הייתה בלתי אמינה, בפרט כאשר התברר כי הדירה בה היא מתגוררת בבעלות החייב ובמיוחד שנמנעה מלהציג את הסכם הממון עליו חתמו הצדדים ואשר אושר בבית משפט לענייני משפחה על מנת שבית המשפט יוכל לבחון מה סוכם באשר לרכוש בני הזוג ובקשר למיטלטלין נשוא התביעה.
בנסיבות, בית המשפט דחה את תביעת הגרושה להצהרה על בעלותה במיטלטלין וחייבה בהוצאות ההליך.
עו”ד מיכאל בן-יאיר ייצג את אחד מנושי החייב בהליך.
תא”מ (ב”ש) 1211-12-13 בנק אוצר החייל בע”מ נ’ סיידה
מתמחה המשפטים ערב להלוואה אשר נטל אחיו לשם הרחבת עסקו.
הערב לא חלק על כתב הערבות עליו חתם, אלא טען בהרחבה, כי הבנק לא מילא אחר הוראות חוק הערבות בבואו להחתימו על כתב הערבות.
בין היתר טען הערב, כי הבנק לא גילה לו מה היה מצבו הכלכלי של אחיו טרם חתימתו על כתב ערבות. כמו כן, טען הערב, כי ההלוואה נועדה לכיסוי חוב קיים בחשבונו של אחיו בעוד שהבנק הציג מצג כאילו מדובר בערבות לאשראי חדש וכן טען, כי הבנק לא הודיע לו כנדרש כי ערבותו קודמת לערבות המדינה אשר ניתנה כחלק מהקרן לסיוע לעסקים קטנים.
בית המשפט בפסק דינו מיום 13.06.2016 דחה מכל וכל את טענותיו של הערב וקבע, כי הן מהיות הערב אחיו של הלווה, הן מכוח תפקידו קודם לחתימתו על הערבות כמנכ”ל רשות לפיתוח הנגב והן וכוח היותו מתמחה במשפטים בעת חתימת הערבות ובעל השכלה משפטית גרסתו אינה סבירה.
בית המשפט קבע עוד, כי הבנק עמד בחובת הגילוי המוטלת עליו ואף קבע, כי התנהלותו של הערב הינה חסרת תום לב.
סוף דבר – הערב חויב במלוא ערבותו בצירוף הוצאות משפט.
עו”ד מיכאל בן יאיר ייצג את התובע בהליך.
תמ”ש 18553-05-16 (ראשל”צ) פלונית נ’ פלוני (טרם פורסם)
התובעת הגישה תביעה לדמי מזונות בעבור שתי קטינות בנות 16 ו- 11.
במסגרת הבקשה למזונות זמניים טענה האישה כי צרכיהן של הקטינות מסתכמות בסך של כ – 8,500 ₪ ושיש על האב לשאת במזונותיהם בסכום האמור.
לאחר הגשת תגובת הנתבע לפיה, כל השתכרותו עומדת על סך של 6,500 ₪ ורמת החיים של הקטינות לא מגיעה לסכום הנטען ומעולם לא היתה כך.
בית המשפט קבע כי האב ישא במזונות הקטינות בסך של 1,200 ₪ לכל אחת מהבנות הכוללים את כל הוצאות החינוך שלהן.
על החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתיק מס’ רע”מ 46390-06-16 בבית משפט המחוזי לוד, אשר נדחתה על הסף.
עו”ד לירון ישראלי ייצגה בתיק זה את הנתבע.
תמ”ש 6291-05-15 (י-ם) פלוני נ’ פלונית (טרם פורסם)
הצדדים הגיעו להסכם גירושין בניהם לאחריו, עתרה האישה בתביעה נוספת לשינוי הסדרי הראייה כשהיא מבקשת שהבעל יקח את הילדים גם בחגים ובחופשות מחצית מהזמן.
הבעל טען כי הסכם הגירושין הכיל את כל ענייניהם של הצדדים ומתוך כוונה מראש, לא התחייב לקחת את הילדים בחופשות ובחגים בשל עבודתו.
במעמד דיון שנתקיים בין הצדדים, בית המשפט הסביר לאישה את משמעות ומעמדו של הסכם הגירושין ולאחר מכן, הוסכם למחוק את התביעה.
סוף דבר, התביעה נמחקה כנגד הנתבע.
עו”ד לירון ישראלי ועו”ד מיכאל בן יאיר ייצגו בתיק זה את הנתבע.
פסקי דין נוספים לפתיחה:
פסק דין מה-10.7.23 בו ייצגנו את המבקשת וניצחנו.
ייצוג תובעת שזכתה בכל התביעות; והתביעה שכנגד שהוגשה על ידי אבי הבעל - נדחתה תוך חיובו בהוצאות.